המשפט ההומניטרי הבינלאומי הוא מערכת של חוקים וערכים אשר מנסים להסדיר תחת מערכת דינים אחת שתי תפיסות מנוגדות: ההכרה בקיומן של מלחמות ובזכותם של לוחמים להרוג זה את זה, והציווי לשמור על ערכים הומניטריים בסיסיים של כבוד האדם, הכבוד לגופו, לרכושו ולחירויותיו.

בשנים האחרונות עורכים ארגון הצלב האדום והאגודה לזכויות האזרח השתלמות בנושא הדין ההומניטרי הבינלאומי. ההרצאות שמרכיבות את ההשתלמות עוסקות בנסיבות בהן נוצר הדין , בהיסטוריה שלו ובעקרונות שמנחים אותו. את ההרצאות שהושמעו במהלך הסמינר האחרון צילמנו וערכנו- ועיקרן מוגש במערך השיעורים שלפניכם.

 מערך זה מציג את התמורות שחלו בעשורים האחרונים : כניסת שדה הקרב אל לב אוכלוסייה אזרחית, לערים ולכפרים, וכפועל יוצא מעורבותם של אזרחים – פעמים רבות בעל כורחם – בלחימה. תמורות אלה הביאו לכך שהדין ההומניטרי הבינלאומי, משמעותו ופרשנויותיו, הופך רלוונטי יותר ויותר בשיח הפוליטי והמדיני.

חלק נכבד מההרצאות שמביא מערך זה עוסקות בתחולת הדין ההומניטרי בשטחים שכבשה ישראל בשנת 1967, ובהתרחקות של ישראל, ממשלותיה ומשפטניה ,מרוח הדין. המערך אם כך נותן כלים רבים להבין את הסוגיות העכשוויות בארץ ובעולם, ביניהן מעמדה של רצועת עזה, הסוגיות המשפטיות סביב מפעל ההתנחלויות, הריסת בתים עונשית, סיכולים ממוקדים והלחימה בארגון אל-קאעידה.

הפרקים השונים במערך השיעורים מסודרים על פי נושאים ותתי נושאים, כשהם מביאים את החלקים המצולמים הרלוונטיים ביותר מכל מרצה.

תכנן של ההרצאות והעמדות המושמעות בהן אינן מייצגות בהכרח את עמדות הצלב האדום או האגודה לזכויות האזרח.

מערך השיעורים מחולק לשתי חטיבות עיקריות:

א. מבוא לדין ההומניטרי הבינלאומי. חלק זה עוסק בנסיבות בהן נחקק הדין, בעקרונות היסוד שלו, ובשינויים שעבר מאז נחתמה אמנת האג הרביעית בשנת 1907.
ב. ישראל והדין ההומניטרי הבינלאומי. חלק זה עוסק בנעשה בשטחים הכבושים – בדרך בה מיישמת ישראל חלקים מהדין, ומתעלמת מחלקים אחרים. בפיקוח המשפטי של בג”ץ על הנעשה בשטחים, וכן בהתרחקות של ישראל מרוח האמנות והדינים.

אנחנו מקווים שתהנו מקריאה וצפייה בקורס, נשמח לשמוע את תגובותיכם. 

Photo credit: British Red Cross. / Foter / CC BY