הרשמה
משתמשים יקרים,
אנא הזינו את כתובת המייל שלכם
כדי לקבל עדכונים על החדשות שלנו.
שלטון החוק בעקבות הסרט, מסע אינטרקטיבי
  • חפש  חיפוש מתקדם 
א1

מבוא לדין הומניטרי בינלאומי

פרק המבוא לדין ההומניטרי הבינלאומי יספר על הנסיבות בהן נולד הדין במאה ה-19, על העקרונות המובילים אותו, ועל האמנות המרכזיות בו.

שיעור זה נועד לדון בכמה שאלות בסיסיות באשר לדין ההומניטרי הבינלאומי: באילו נסיבות ומתי נוצר? מה היה הצורך שהביא להסדרת מעמדם של לוחמים ואזרחים בזמן לחימה ובימי שלום? מהם המקורות המשפטיים, ומהם העקרונות המובילים את המשפט?

השיעור מחולק ל -4 חלקים:

א.  תחילת הדרך

ב. מטרות ומסגרת פעולה

ג.  האמנות המרכזיות

ד.  עקרונות מרכזיים

א. החוק ההומניטרי הבינלאומי: תחילת הדרך 

החוק ההומניטרי הבינלאומי נולד במחצית השנייה של המאה ה-19. ז’אן אנרי דונאנט, איש עסקים שוויצרי, הגיע לאחת מזירות הקרב הקשות ביותר של התקופה – המלחמה בין צרפת ואוסטריה. אך דונאנט  נסע לאזור הקרבות בצפון איטליה כאזרח מן השורה, שהגיע כדי לבקש מנפוליאון השלישי רשיון לשימוש במים לצורך עסקיו. מה בין נסיעה זו לבין יצירתו של הדין ההומניטרי הבינלאומי?

עו”ד איתן דיאמונד על הנסיבות ההיסטוריות ליצירת הדין ההומניטרי הבינלאומי

ב. החוק ההומניטרי הבינלאומי: מטרות ומסגרת פעולה

למה נועד המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והאם אכן ניתן להסדיר את הצד ה”אנושי” במלחמות?

המשפט ההומניטרי הבינלאומי נוצר מתוך ההכרה כי מלחמות, או סכסוכים מזויינים (על ההבדל בין השניים נפרט בהמשך), הם בלתי נמנעים, ולכן יש מקום לנסות ולהגביל את הסבל ואת שפיכות הדמים, על ידי הטלת מגבלות מסויימות על הצדדים הלוחמים.

עו”ד איתן דיאמונד על הרציונל מאחורי יצירת המשפט ההומניטרי הבינלאומי 

באיזה מצבים מיושם המשפט ההומניטרי הבינלאומי?

מצבים של אלימות ושפיכות דמים קיימים לא רק מלחמות “קלאסיות”, בהן שני צבאות מתעמתים זה עם זה משני צידי גבול משותף. המשפט ההומניטרי מכיר בכך שגם בעימותים תוך מדינתיים, או בעימותים בין ריבון לבין כוח לוחם שאינו מדינה מוכרת יש צורך לנסות ולהגן על ערכי יסוד אנושיים. מהם אם כן הסכסוכים בהם חל הדין ההומניטרי?

עו”ד איתן דיאמונד על המצבים בהם חל הדין ההומניטרי הבינלאומי 

בשלב זה כדאי להתעכב על הסיבה שבגינה מצטרפות מדינות לאמנות הבינלאומיות ומקבלות על עצמן את הכללים שמתווה המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אם מלחמות הן אכזריות ובלתי נמנעות, מהם התמריצים להצטרפות?

עו”ד איתן דיאמונד על התמריצים לציית לדין ההומניטרי הבינלאומי

מהן מסגרות הדינים שחלות במקביל לדין ההומניטרי הבינלאומי? 

המשפט ההומניטרי לא אוסר אם כן, על קיומה של לחימה בין צדדים עוינים -אלא מסדיר את הכללים שחלים במהלך הלחימה ואחריה. אך המערכת החוקית שמתווה הדין ההומניטרי אינה היחידה שעוסקת בדיני שלום ומלחמה. לצדה קיימות במשפט הבינלאומי אמנות נפרדות שמטרתן למנוע עימותים מזויינים. במקביל, דיני זכויות האדם אשר נחקקו מאוחר יותר במאה ה-20 מסדירים את ההגנה על ערכי יסוד ביחס לפרט.

לכאורה, קיימת בין שתי מערכות החוק סתירה מבנית, שכן שהדין ההומניטרי לא אוסר על פגיעה בבני אדם (למשל בלוחמים) , ואילו דיני זכויות האדם מקדשים את הזכות לחיים. כיצד מיושבת סתירה זו?

עו”ד איתן דיאמונד על הדין ההומניטרי ועל דיני זכויות האדם

ד”ר הילי מודריק על הדין ההומניטרי ועל דיני זכויות האדם

מהם מקורות הדין ההומניטרי הבינלאומי?

המקורות העיקריים של הדין ההומניטרי מורכבים מאמנות ומהמשפט המנהגי. בניגוד לדין ההסכמי (כלומר אמנות והסכמים חתומים), המחייב רק את הצדדים שחתומים עליהם, מחייב הדין המנהגי, ככלל,  את כל מדינות העולם.

עו”ד איתן דיאמונד על המקורות המשפטיים של הדין ההומניטרי הבינלאומי

עו”ד איתן דיאמונד על אמנות ז’נבה והאג 

ג. הדין ההומניטרי הבינלאומי : אמנות מרכזיות

ארבע אמנות ז’נבה משנת 1949 ושלושת הפרוטוקולים הנוספים להן משנת 1977 ומשנת 2005 הם הטקסטים המשפטיים העיקריים של המשפט ההומניטרי. הפרוטוקולים הנוספים מתייחסים בעיקר לאלה שיצאו ממעגל הלחימה. הפרוטוקול הראשון מתייחס בין השאר לטיפול בחולים ופצועים בשדה הקרב, בשיטות לחימה ולהגנה על שבויי מלחמה. הפרוטוקול השני קובע כללים לגבי סכסוך מזויין שאינו בינלאומי.

טקסטים אחרים כוללים את פרוטוקול ז’נבה משנת 1925 האוסר על שימוש בגאזים חונקים רעילים ואחרים, אמנת 1980 בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסויימים ואמנת אוטווה משנת 1997 האוסרת על שימוש במוקשים נגד בני אדם.

בהקשר הישראלי-פלסטיני ראוי גם לציין את אמנת האג משנת 1907 – הרביעית מבין אמנות האג, שנכתבו ברובן במחצית השנייה של המאה ה-19, שגם לה מעמד מנהגי מחייב. חלק מסעיפיה עוסקים בדיני הכיבוש ומחויבויותיו של הכוח הכובש. מחויבויות אלה הורחבו בצורה ניכרת ומשמעותית תחת אמנת ז’נבה הרביעית, אשר עוסקת באוכלוסייה האזרחית ובהגנה עליה, בין היתר במצב בו האזרחים נתונים תחת כיבוש.

ישראל, שהיא צד לאמנות האג וז’נבה, לא חתמה ולא אשררה את הפרוטוקולים הנוספים, בין היתר בגלל סוגיית הצטרפותם של ארגונים לשחרור לאומי לפרוטוקול, בדרך שפוגעת בחובת הציות לדיני המלחמה.

אמנה מרכזית נוספת בליבת הדין ההומניטרי הבינלאומי היא אמנת רומא משנת 1998, שכוננה את בית-הדין הפלילי הבינלאומי. בית הדין החל לפעול בשנת 2002 ומוסמך לדון בהפרות הדין הבינלאומי שנחשבות פשעי מלחמה. ישראל מתנגדת לחתימה גם על אמנה זו, בעיקר של ההוראה באמנה אשר מגדירה העברה של אוכלוסייה של הכובש לשטח כבוש כפשע מלחמה.  ביום האחרון של שנת 2014 חתם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, על אמנת רומא.

עו”ד איתן דיאמונד על האמנות המרכזיות בדין ההומניטרי הבינלאומי 

מהם ההבדלים המרכזיים בין אמנת האג לבין אמנת ז’נבה הרביעית, שנחתמו בהתאמה בתחילת ובמחצית המאה העשרים?

ד”ר יעל רונן על ההבדלים בין אמנת האג לבין אמנת ז’נבה הרביעית 

ד. הדין ההומניטרי הבינלאומי: עקרונות מרכזיים

הדין ההומניטרי הבינלאומי קובע מספר עקרונות שהם המנגנון באמצעותו ניתן ליישב את הסתירה בין ההכרה בקיומם של סכסוכים מזויינים לבין הרצון להפחית את הסבל האנושי בעת מלחמה ולאחריה.

הצורך הצבאי. הדין ההומניטרי הבינלאומי אינו מתעלם ממציאות של מלחמה, או מהצורך הצבאי של כל צד להכריע את הסכסוך. אך הדין דורש הפעלת שיקול דעת ואיזון בין צורך זה לבין אינטרסים הומניטריים המחייבים מזעור של סבל מיותר לצד יעילות צבאית.

 עו”ד איתן דיאמונד על עקרון הצורך

הטריבונל הצבאי בנירנברג, אשר שפט והרשיע 24 ממנהיגי הנאצים בגין פשעים נגד האנושות, פשעים נגד השלום ופשעי מלחמה, התייחס בפסק הדין שלו לעניין הצורך הצבאי ומשקלו.

ד”ר הילי מודריק על האיזון בין עקרון הצורך לבין עקרונות אחרים בדין ההומניטרי 

איך מתבצע האיזון בדין בין הצורך הצבאי לבין השיקול ההומניטרי?

הוראות הדין הבינלאומי מתחלקות לשתי מערכות של נורמות: האחת היא מסגרת של כללים אבסולוטיים באשר לאסור ולמותר בשעת לחימה – כללים אלה יפורטו בפרק על דיני הכיבוש. אך רוב ההוראות במשפט ההומניטרי הבינלאומי משתייכות לקבוצה השנייה, בה מוטלת האחריות לאזן בין הצורך הצבאי לבין השיקולים ההומניטריים על המפקד הצבאי. מהם הכלים המשפטיים שעומדים לרשותו?

עו”ד איתן דיאמונד על הנורמות שקובע הדין ההומניטרי הבינלאומי 

עקרון האבחנה. עקרון האבחנה הוא מסגרת של כללים על פיהם מוגדרות מטרות לגיטימיות ולא לגיטימיות בזמן הלחימה. העקרון מבחין בין אזרחים לבין לוחמים , וכן בין מטרות צבאיות ומטרות אזרחיות. מהם המרכיבים של הגדרות אלה?

עו”ד איתן דיאמונד על עקרון האבחנה

עקרון המידתיות (בתוך הלחימה) בוחן האם פגיעה באזרחים במהלך פעולה לוחמתית שנועדה להשיג יתרון צבאי כלשהו (למשל,כיבוש גשר) – היא חוקית או לא. העקרון בא לידי ביטוי בקביעה בסעיף 51 (5) (ב) לפרוטוקול הראשון מ 1977 של אמנות ז’נבה (1949) – האוסרת על גרימת אובדן או פציעה נלווה של אזרחים, או נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי הישיר והצפוי.

ד”ר זיו בורר על עקרון המידתיות 

עוד על עקרון האבחנה בשיעור על דיני לחימה

מבוא זה עסק בתולדות המשפט ההומניטרי הבינלאומי ובעקרונות שמנחים אותו. הפרקים הבאים יתמקדו בדיני הכיבוש ובדיני הלחימה – ובשינויים שעברו עליהם במאה ה-20 וה-21. בחלק ב’ של מערך שיעורים אלה נראה איך מיושמת וחלה מערכת דינים אלה בשטחים שכבשה ישראל ב 1967.

     

    שלטון החוק

    בעקבות הסרט, מסע אינטרקטיבי

    אתר המובייל שלנו בבנייה ויעלה בקרוב!

    בינתיים, הכנסו לאתר האינטרקטיבי של שלטון החוק דרך הדסקטופ שלכם, והרשמו כאן כדי לקבל עדכונים.

    להרשמה

    שלח!
    תודה רבה!