הרשמה
משתמשים יקרים,
אנא הזינו את כתובת המייל שלכם
כדי לקבל עדכונים על החדשות שלנו.
שלטון החוק בעקבות הסרט, מסע אינטרקטיבי
  • חפש  חיפוש מתקדם 
ב4

ישראל והדין ההומניטרי הבינלאומי: מערכת הדינים הכפולה

בעקבות לחץ פוליטי כבד של המתנחלים ותומכיהם, נשפטים הישראלים תושבי השטחים במערכת המשפט הישראלית. מערכת כפולה זו היא דרך נוספת לבחון את הפער בין הדין ההומניטרי לבין הפעולות הישראליות.

כפי שציינו בפרק שעבר, מפעל ההתנחלויות היה שנוי במחלוקת מבחינה משפטית מיומו הראשון. זאת בכמה מישורים – הפרת סעיף  49 (6) של אמנת ז’נבה, האיסור על שימוש בקרקעות, וכן השחיקה היומיומית בזכויותיהם של הפלסטינים. במקביל, מגוריהם של מאות אלפי אזרחים ישראלים בשטחים הביאו ליצירתה של מערכת המשפט כפולה בשטחים -דוגמא נוספת לההתרחקות של ישראל מערכי שלטון החוק מאז הכיבוש.

כיום, כמעט לא יעלה על הדעת כי הישראלים שמתגוררים בשטחים ישפטו בבתי המשפט הצבאיים. אך האם כך היו הדברים מאז ומעולם?

עו”ד תמר פלדמן על הנסיבות ליצירת שתי מערכות דין בשטחים, לישראלים ולפלסטינים

מדוע הפרדה זו של מערכות המשפט שנויה במחלוקת?

המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי בשטח הכבוש יחול דין אחד, על כל התושבים. אך את מערכת החוק הנפרדת בשטחים יש לבחון לא רק דרך עיניו של החוק הבינלאומי. התבוננות במרכיבים השונים של הכפילות החוקית מראה כיצד הביאה התמשכות הכיבוש, בנוסף על נוכחות ההתנחלויות והמתנחלים בשטח הכבוש בניגוד לחוק, לפער הולך וגובר בין הנורמות המשפטיות הישראליות לבין אלה המיושמות כלפי הפלסטינים. פער זה הוא מהביטויים המובהקים ביותר לכרסום ההולך וגובר בערכים אוניברסליים של צדק ושל שלטון החוק בשטחים הכבושים.

הדין בשטחים והאמצעים שננקטו כדי להחיל את הדין הישראלי על המתנחלים ועל האזור

כפי שהראינו במבוא לחלק זה, מנוהלים השטחים הכבושים תחת מערכת סבוכה של חוקים: הדין הצבאי, דיני הכיבוש, הדינים הירדנים והעות’מאניים וכן חקיקת המנדט הבריטי. הדין הבינלאומי אוסר להחיל באופן גורף את חוקי המדינה הכובשת על השטח הכבוש (איסור שמאותגר מפעם לפעם, על ידי מחוקקים ישראלים מהימין).

מהו אם כן הפתרון המשפטי שאפשר את הכפפתם של המתנחלים לחוקי מדינת ישראל?

עו”ד תמר פלדמן על הדין שחל על הישראלים המתגוררים בשטחים

לצד החלת החוק הישראלי על התושבים הישראלים בשטחים, היה צורך למצוא דרך “כשרה” משפטית להחיל את החוק על האזור עצמו. זאת באמצעות שורה של צווים – ובראשם הצווים בדבר ניהול מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, שהסמיכו בתי משפט מקומיים לדון בשורה של תחומים אזרחיים נרחבים.

עו”ד תמר פלדמן על בתי המשפט המקומיים 

הדין החל על הפלסטינים תושבי האזור

כאמור, חלה החקיקה הישראלית על תושבי השטחים הישראלים בלבד. על הפלסטינים בשטח הכבוש חלה מערכת דינים אחרת, ובעיקר הדין הצבאי. בהתאמה, נשפטים הפלסטינים, בחלק גדול מתחומי החקיקה, בבתי המשפט הצבאיים. גם לאחר חלוקת שטחי הגדה (בהסכמי אוסלו) לשלושה אזורי סמכות , ממשיכים הפלסטינים (הנמצאים באזורים שכביכול אמורים תחת שליטה וכן סמכות שיפוטית פלסטינית) להיות כפופים לדין הצבאי בתחומים רבים- וזאת בהתאם להסכמות והסדרים ביטחוניים לפי הסכמי אוסלו. באזורי A ו-B, בהם לרשות הפלסטינית שליטה אזרחית, נשפטים הפלסטינים בבתי המשפט הפלסטיניים שמסדירים סכסוכים אזרחיים. אך בעניינים פליליים, ובוודאי בעניינים בטחונים, יש למפקד הצבאי סמכות להעמיד לדין את הפלסטינים בעבירות מסוימות.  כפי שפרסם עיתון הארץ, חתם בחודש מרץ 2015 אלוף פיקוד המרכז על צו צבאי המחיל את עקרונות המשפט הפלילי הישראלי (תיקון 39) על הפלסטינים הנשפטים בשטחים.

מערכת כפולה, נורמות נפרדות 

כיצד מתבצעת ההפרדה בין הדינים בשטחים? בחלק זה נראה את הפרקטיקה של מדיניות זו בשלושה תחומים: מעצרים, זכויות בנייה, והזכות להפגין.

הדין הפלילי הישראלי שונה מהדין הצבאי בתחומים רבים: הגדרת העבירות, תקופות המעצר של חשודים, הערכאות בהם נשפטים החשודים, וחומרת הענישה. וכך, משמעותה של ההפרדה בין הדינים אינה רק בהיבטים המעשיים של היכן ומתי נשפטים הישראלים והפלסטינים תושבי השטחים. משמעותה העיקרית של מערכת הדינים הכפולה היא יצירת שתי נורמות חוקיות נפרדות לתושבי האזור – כיצד באה זו לידי ביטוי?

עו”ד תמר פלדמן על שתי מסגרות הדינים בשטחים

עו”ד תמר פלדמן על שתי הנורמות בשטחים כפי שמתבטאות בעניין מעצרים

דוגמא נוספת למציאות שנוצרת כתוצאה ממערכת הנורמות הכפולה היא חוקי הבנייה. המחוקק הצבאי קבע שתי קטיגוריות נפרדות לחוקי הבנייה – אחת עבור ערים וכפרים, והשנייה עבור מועצות מקומיות ואזוריות. בפועל, חוקים אלה מיועדים, בנפרד,  לשתי האוכלוסיות החיות בשטחים. לפלסטינים – חוקי הבנייה לערים וכפרים, ולמתנחלים, חוקי הבניות למועצות מקומיות ואזוריות.

מה ההבדלים בין שתי מערכות חוק אלה ומדוע הם מנוגדים לעקרון שלטון החוק?

עו”ד תמר פלדמן על שתי הנורמות בשטחים כפי שמתבטאות בעניין חוקי הבנייה

הזכות להפגין

תנועת המחאה העממית הפלסטינית – אשר בשנים האחרונות ממקדת את מאבקה סביב אדמות הכפרים בגדה המערבית, היא מקרה מבחן שמדגים באופן מובהק את המרחק בין הדין הצבאי לבין החוק הישראלי – הן בחקיקה, והן בשיפוט.

עו”ד רגד ג’ראיסי על המחאה העממית בשטחים

מהי אותה זכות להפגין, וכיצד היא מוגדרת בדין ההומניטרי?  המשפט הבינלאומי מתיר למפקד הצבאי לאזן בין הסדר הציבורי לבין הזכות להפגין, ובפועל לאסור על קיום הפגנות, לפזר אותן ולשפוט מפגינים שפעלו בניגוד להוראות. אך נוכח התמשכותו של הכיבוש, יש לבחון  האם אותה מערכת איזונים עודנה תקפה – וצודקת.

עו”ד רגד ג’ראיסי על הדין הבינלאומי והזכות להפגין

בשנת 1967 נחתם לראשונה צו 101, או בשמו המלא “הצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת”. צו זה, אשר תוקן לאחרונה בשנת 1995, מגדיר ומגביל באופן גורף את זכותם של הפלסטינים לקיים פעילויות פוליטיות שונות. כיצד שונות הוראותיו מהזכויות שמוקנות למפגינים ישראלים?י.

עו”ד רגד ג’ראיסי על צו 101

הנוסח המלא של צו 101

עו”ד רגד ג’ראיסי  על המחאה ובתי המשפט הצבאיים

     

    שלטון החוק

    בעקבות הסרט, מסע אינטרקטיבי

    אתר המובייל שלנו בבנייה ויעלה בקרוב!

    בינתיים, הכנסו לאתר האינטרקטיבי של שלטון החוק דרך הדסקטופ שלכם, והרשמו כאן כדי לקבל עדכונים.

    להרשמה

    שלח!
    תודה רבה!