אנא הזינו את כתובת המייל שלכם
כדי לקבל עדכונים על החדשות שלנו.
- 01 מהו החוק בשטחים?
- האם החוק בשטחים נאמן לדין הבינלאומי?
- מה היחס בין ישראל לבין הדין הבינלאומי?
- האם משך הזמן של הכיבוש משפיע על העניין המשפטי או על החוקיות?
- לכל השאלות
- 02 מה ההבדל בין הדין בישראל לבין זה בשטחים הכבושים?
- האם המצב המשפטי יצר שתי אמות מידה לחוק?
- לכל השאלות
- 03 מה תפקיד החוק בקונטקסט של השטחים?
- למה משקיעים כל כך הרבה משאבים בפיתוח מערכת החוק והמשפט בשטחים?
- אילו עבירות נשפטות בבתי משפט צבאיים?
- לכל השאלות
- 04 מהו תפקיד המשפטן בשטחים הכבושים?
- לכל השאלות
- 05 מהי המשמעות של עשית צדק בקונטקסט של משטר צבאי
- האם ניתן לעשות צדק במסגרת הכיבוש?
- האם אדם יכול לשפוט את האויב שלו?
- כיצד רואים השופטים הצבאיים את הפלסטינים בשטחים?
- כיצד התמודדה המערכת המשפטית עם שתי אוכלוסיות באותה טריטוריה?
- כיצד התמודדו המשפטנים עם הדילמות המקצועיות שלהם?
- כיצד זוכרים המשפטנים הצבאיים את עצמם?
- מה היחסים בין השב"כ לבין המערכת המשפטית?
- לכל השאלות
- 06 כיצד אנחנו מאזנים בטחון עם זכויות אדם?
- האם השאלה היא אכן בטחון מול זכויות אדם?
- האם ענישה קולקטיבית היא מוצדקת? האם היא אפקטיבית?
- לכל השאלות
- 07 מה השיג הפיקוח המשפטי על הכיבוש?
- האם חוקי הכיבוש משפיעים על שלטון החוק הישראלי?
- לכל השאלות
- 08 האם מערכת החוק והצדק בשטחים משיגה את מטרותיה?
- לכל השאלות
- 09 האם אנשים יכולים לחוקק חוקים שחלים על אחרים?
- לכל השאלות
- 10 האם יש לעבודה משפטית השלכות היסטוריות?
- לכל השאלות
- 11 האם קיים עונש מוות תחת הכיבוש הישראלי?
- לכל השאלות
- 01 מהו החוק בשטחים?
- 02 מה ההבדל בין הדין בישראל לבין זה בשטחים הכבושים?
- 03 מה תפקיד החוק בקונטקסט של השטחים?
- 04 מהו תפקיד המשפטן בשטחים הכבושים?
- 05 מהי המשמעות של עשית צדק בקונטקסט של משטר צבאי
- 06 כיצד אנחנו מאזנים בטחון עם זכויות אדם?
- 07 מה השיג הפיקוח המשפטי על הכיבוש?
- 08 האם מערכת החוק והצדק בשטחים משיגה את מטרותיה?
- 09 האם אנשים יכולים לחוקק חוקים שחלים על אחרים?
- 10 האם יש לעבודה משפטית השלכות היסטוריות?
- 11 האם קיים עונש מוות תחת הכיבוש הישראלי?
בג”ץ 2056/04 מועצת בית סוריק נ’ ממשלת ישראל
ביום 30.6.2004, עשרה ימים לפני פרסומה של חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי בעניין גדר ההפרדה, מפרסם בג”ץ את ההלכה הראשונה והחשובה בעניין הגדר ההפרדה –בג”ץ בית סוריק.
בית המשפט קובע מתווה לפיו הבחינה המשפטית בבג”ץ תעשה ביחס לכל מקטע של הגדר באופן נפרד ולא ביחס לתוואי הגדר בכללותו. בעקבות הפסיקה מוגשות עתירות רבות נוספות, התוקפות גם הן את חוקיות התוואי במקטעים שונים של הגדר. הגשתן של עתירות אלה הביאה לתיקונו של תוואי הגדר במקטעים רבים, והביאה להפחתת הפגיעה ממנה סבלה האוכלוסיה הפלסטינית המקומית. הגם שרובן המכריע של העתירות נדחות בסופו של דבר, הרי שהדבר נעשה רק לאחר שמערכת הביטחון בוחנת את התוואי הקודם ובמקרים רבים מודיעה על שינויו. במקרים אלה ברור, שללא מעורבות בג”ץ לא הייתה מתרחשת הבחינה החוזרת והתיקון של תוואי הגדר.